גזר דין בתיק הע"ז 14320-03-10

1.         כתב אישום זה הינו בגין עבירה של העסקה שלא כדין - עבירה על פי סעיפים 2 (ב) (2), 2 (ב) (3) ו-2 (ב) (7) לחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991 וכן בגין עבירה על סעיפים 2 א' ו- 14 לחוק שכר מינימום התשמ"ז - 1987.

2.         בהכרעת הדין מיום 20.5.2012 הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ללא ניהול הוכחות.

3.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון פתוח.

4.         טיעוני המאשימה לעונש -

            א.         לנאשם אין הרשעות קודמות בבית דין זה.

            ב.         הקנס המנהלי המקורי היה בסך 160,000 ש"ח והקנס המרבי שבית הדין יכול להטיל

בגין העבירות מושא כתב האישום הינו 4,530,000 ש"ח.

ג.          מדובר בביקורת מחודש נובמבר 2005 שבגינה הוטלו על הנאשם מספר קנסות, אשר עליהם ביקש להישפט.

ד.         המחוקק והפסיקה מגלים מגמה ברורה של החמרה בענישה ובשורה ארוכה של פסקי דין הובהר הצורך לטפל באותו נגע ולחסל את תופעת ההעסקה של עובדים זרים שלא כדין.

ה.         העסקה מסוג זה מהווה איום משמעותי על כח העבודה הישראלי וכפועל יוצא מזה, אף פוגעת בכלכלת המדינה.

ו.          מאחר והמניע המרכזי להעסקת עובד זר ללא היתר או ללא מתן תנאים סוציאליים הוא כלכלי גרידא, הדרך היחידה להשיג את ההרתעה הגלומה בענישה היא על ידי הטלת קנס שמשמעותו פגיעה כלכלית בנאשמים על מנת להרתיע מעסיקים אחרים מלעבור עבירה דומה.

ז.          עוד יש לקחת בחשבון את החשיבות החברתית העומדת בבסיסו של חוק שכר מינימום, אשר נועד להבטיח קיומה של רשת מגן בסיסית ומתן קיום אנושי בסיסי לכל אחד מהפרטים בחברה.

ח.         על אותו משקל אין להמעיט בחשיבות אספקת יתר התנאים הסוציאליים כגון ביטוח רפואי, חוזה עבודה, תלושי שכר אשר הוכרו כמצדיקים ענישה מחמירה ובמיוחד נוכח סוג האוכלוסיה אשר בה אנו עוסקים. לעניין זה הפנתה ב"כ המאשימה לע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' נסים נפלתי.

ט.         המאשימה מבקשת להפנות לסעיף 14 לחוק העבירות המנהליות, לפיו אם ביקש אדם להישפט והורשע, לא יפחת הקנס מסכום הקנס המנהלי או משיעורו, אלא אם קיימים נימוקים שיירשמו להפחתת הקנס.

י.          אין להתעלם מתכלית החוק שהינה למנוע מצב של מתן יתרון למי שלא שילם את הקנס ונשפט על פני מי ששילם את הקנס. לכן רק בהתקיים נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת, יש לפסוק קנס נמוך מהקנס המנהלי.

יא.        במקרה דנן מדובר על ביצוע עבירה כנגד 7 עובדים, אשר הועסקו שלא כדין ובנאשם דבקו עבירות של העסקה ללא חוזה עבודה, ניכויי ביטוח רפואי ביתר, אי מתן תלושי שכר ואי תשלום שכר מינימום ביחס לחלק מהעובדים בכל חודש.

יב.        לאור נסיבות התיק וההנחיה, בחרה המאשימה שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם ולבקש להשית עליו כפל הקנס המנהלי המקורי ובסה"כ 320,000 ש"ח.

יג.         המאשימה מבקשת, בנוסף, להורות לנאשם לחתום על התחייבות כספית בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק העונשין ואף לקבוע מועד להתייצבות הנאשם לחתום על התחייבות כאמור.

5.         טיעוני הנאשם לעונש -